#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אחר איזה שלב בגידול הולכים במינים דלהלן, לקביעת השנה למעשר ושביעית? ומדוע (בקצרה)?</p><p dir='rtl'>תבואה וזיתים:</p><p dir='rtl'>ירקות: (2)</p><p dir='rtl'>פירות האילן:</p><p dir='rtl'>קטנית: (2)</p><p dir='rtl'>	תבואה וזיתים - אחר שליש, דכתיב ועשת את התבואה לשלש.</p><p dir='rtl'>ירקות - אחר לקיטה. או משום דל&quot;ד לדגן שגדל על רוב מים, או דל&quot;ד לדגן שגדל על מי שנה שעברה.</p><p dir='rtl'>אילן - אחר חנטה, כיון שהשרף עולה באילן מעיקרא וגדל על של שנה שעברה.</p><p dir='rtl'>קטנית - לרבנן השרשה, ומשום דאין לו פרק קבוע בלקיטה וחלק קודם ר&quot;ה וחלק אחר, ולזה תלו בהשרשה.</p><p dir='rtl'>לשמואל אחר גמר הפרי.	<br/>ראש השנה דף יג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מאלו תרי קראי למדו לס""ד דתבואה נקבעת שנתה אחר שליש?<p></p><p dir=""rtl"">ומה דחו?</p><p dir=""rtl"">ומהיכן למדו למסקנא?</p>"	תחילה למדו מ'בחג הסוכות שנת השמיטה', שהנקצר בסוכות והביא שליש קודם ר&quot;ה מקרי של שמיטה. והקשו דדילמא קאמר קרא דעד זמן זה הוא שמיטה.</p><p dir='rtl'>ואמרו מדכתיב חג האסיף וכתיב גם באספך, ואסיף מיותר וקמ&quot;ל דהיינו קציר, שהנקצר אז, 'בצאת השנה', הוא הולך אחר שנה היוצאת.</p><p dir='rtl'>והקשו דאיצטריך באספך להא דבפסולת גורן ויקב הכתוב מדבר. ולא איירי בקצירה.</p><p dir='rtl'>אלא מדכתיב ו'עשת את התבואה לשלש', ולגופיה לא איצטריך דכתיב ואכלתם מן התבואה ישן עד השנה השמינית. ולזה דרשינן אל תקרי לשלוש אלא לשליש.	<br/>ראש השנה דף יג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ר' ירמיה הקשה דמנ&quot;ל דקים להו לרבנן דהנקצר בסוכות הביא שליש קודם ר&quot;ה.</p><p dir='rtl'>מה השיבו ר&quot;ז?</p><p dir='rtl'>ומה סבר ר' ירמיה עצמו להוכיח?</p><p dir='rtl'>ומה דחו?	דכל מידות חכמים כ&quot;ה, כמ' סאה דמקוה, וביצה לטומאת אוכלין, וג' על ג' לטומאת מדרס.</p><p dir='rtl'>והוא הוכיח מהא דהביאו עומר בשנה ראשונה, (מדכתיב ויאכלו ממחרת הפסח ומעיקרא לא), וכתיב קצירכם ולא נכרי. וע&quot;כ מה שלא הביא שליש עד שנכנסו.</p><p dir='rtl'>אך הקשו דדילמא הביאו ממה שלא גדל כלל, ואע&quot;ג דלא היו אלא ה' ימים מכניסתם לארץ, מ&quot;מ בכל עניין יקשה איך גדלו עד שליש. וע&quot;כ משום ארץ צבי. וגם בזה י&quot;ל ארץ צבי.	<br/>ראש השנה דף יג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה פירש רבה בהא דאזלינן בקטנית בתר השרשה?</p><p dir='rtl'>ומה הקשה אביי?</p><p dir='rtl'>ומה תירץ לו רבה?	דהוא משום דעשויים פרכים פרכים ולא נלקטים יחד, ונמצא תורם מן החדש על הישן.</p><p dir='rtl'>והקשה אביי דיעשה ע&quot;י צבירת כל גרנו יחד, וכדאמר ר&quot;ש שזורי.</p><p dir='rtl'>ודחה רבה דר&quot;ש שזורי אית ליה בילה, ורבנן לית להו.	<br/>ראש השנה דף יג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	הקשו סתירה בדעת שמואל, דס&quot;ל דהלכתא כר&quot;ש שזורי שמעשר כל גרנו יחד מן החדש והישן ע&quot;י שצובר גרנו, ומאידך אית ליה דאין בילה אלא ביין ושמן. מה התירוץ?	שמואל אמר דלהלכה הולכים בקטנית אחר גמר פרי. והלכה כר&quot;ש שזורי ולאו מטעמיה, אלא משום דהכל חשוב בן שנה אחת.	<br/>ראש השנה דף יג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"ג' מימרות נאמרו משם שמואל.<p></p><p dir=""rtl"">א. הלכה כר""ש שזורי דמעשר הפול המצרי יחד.</p><p dir=""rtl"">ב. הלך אחר גמר פרי.</p><p dir=""rtl"">ג. אין בילה אלא ליין ושמן.</p><p dir=""rtl"">איזה חידוש יש בכל אחת מן המימרות, שא""א ללמוד מן האחרות?</p>"	הלכה כר&quot;ש - קמ&quot;ל דהא דהלך שמואל אחר גמר פרי הוא רק בפול, ולא בתבואה וזיתים.</p><p dir='rtl'>אחר גמר פרי - פירש שלא יסתרו שתי המימרות האחרות זא&quot;ז.</p><p dir='rtl'>אין בילה - קמ&quot;ל דליין ושמן יש בילה.	<br/>ראש השנה דף יג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אחר מה מתעשר פול המצרי?	"זרעו לירק דינו כירק והולכים אחר לקיטה.<br>זרעו לזרע דינו כקטנית, ולר""ש שזורי ורבנן דידיה הולכים בו אחר השרשה.<br>ולשמואל הולכים אחר גמר פרי."	ראש השנה דף יג		
